בריסל בירת האומה הבלגית היא עיר תוססת ושופעת במוזיאונים ותרבות. בהליכה מהתחנה המרכזית של בריסל, דרך מונט דה ארט במרכז העיר ניצב בניין הארט נובו המלכותי והמרשים אשר מושך את העין באופן אינסטינקטיבי בשל יופיו.
זוהי הכניסה למוזיאון המוזיקה בבריסל והיא ללא ספק הכניסה המקסימה ביותר שיכלה להיות למוזיאון זה. מקום זה חושף בפנינו את ההיסטוריה העשירה של מוזיאון כלי הנגינה ואת הייחודיות של האוסף המוצג בו אשר מושך אליו מבקרים כבר למעלה ממאה שנים.
קצת על ההיסטוריה של מוזיאון כלי המוזיקה Musical Instruments Museum (MIM)
בואו ניקח כמה צעדים אחורה לחודש פברואר 1877 השנה שבה נוסד המוזיאון. בתחילת הדרך האוסף סופח לקונסרבטוריון המלכותי שבבריסל ומטרתו הייתה להעניק לסטודנטים במדינה את האפשרות ללמוד על כלי נגינה מהעבר. במהלך השנים השתנה מיקומו של המוזיאון מספר פעמים והוא עבר בין בניינים בעיר בריסל אך בכל פעם מחדש הבניין לא הספיק בכדי להכיל את המוזיאון. בין השנים 1926-1978 אוסף הכלים במוזיאון גדל עד כדי כך שהיה צורך לרכוש בניין חדש לגמרי בכדי לשמר את הכלים ולהבטיח להם סביבה ראויה. כעבור מאה שנים מאז שנוצר האוסף הוא לבסוף מצא את ביתו החדש והקבוע בבניין אנגלי עתיק אשר נבנה בשנת 1899 על פי עיצובו של אדריכל הארט נובו פול סנטנוי ומאז שנת 2000 מוצג שם האוסף אשר כולל 9,000 כלי נגינה.
האדם אשר עמד מאחורי ההתרחבות המהירה כל כך של האוסף הייחודי הזה הוא Victor-Charles Mahillon, חוקר ומומחה בכלי נגינה אשר היה בעל ידע וכישרון מוזיקלי יוצא דופן. בשנת 1879 לאוצר הראשון של אוסף כלי הנגינה בקונסרבטוריון המלכותי בבריסל. בתקופה זו מהילטון הפך לשם דבר והוא הפעיל במיומנות רבה את קשריו הדיפלומטים עם נדבנים וחובבי מוזיקה בתוך בלגיה ובמדינות נוספות מעבר לים.
מהילטון נפטר בשנת 1924 ובשנה זו כבר מנה האוסף 3,666 כלים שונים שרובם נדירים ומקוריים לחלוטין והם היוו אוצר שאין דומה לו, כאשר חלק נכבד ממנו מכיל כלים מקוריים רבים אשר יוצרו בסין, הודו ומקסיקו.
מוזיאון המוזיקה מבט מבפנים
לאחר עליה לקומה הראשונה ישנה כניסה לחלק הגדול ביותר של המוזיאון, מוצגים בו כלי נגינה מסורתיים מכל רחבי העולם.
במעבר בין ארונות התצוגה הרבים אפשר בקלות ללכת לאיבוד בין הצלילים והכלים המעניינים. אחד הכלים המקסימים שמוצגים שם הוא הדודוק – חליל בעל קנה כפול העשוי מעץ משמש והוא בעל צליל חם מיוחד מאוד שניתן להיסחף אליו באופן בלתי צפוי. ישנו גם מסדרון שלם אשר מוקדש כולו לסוגים שונים של קרנות צופרים עתיקות ולאופן ההתפתחות שלהם. בפינה אחרת ניתן לראות תצוגה מרשימה של כלי מיתר אשר מקורן בעיקר ממדינות הבלקן ומזרח אירופה כאשר מתנגנת ברקע מוזיקה צוענית.
במעלה לקומה השנייה ישנה תערוכה המציגה באופן כרונולוגי כלי נגינה מערביים קלאסיים אשר נאספו מתזמורות והרכבים קאמריים ותערוכה נוספת שהיא תערוכה מתחלפת. בקומות האחרונות ישנה חנות, אולם קונצרטים ודלתות זכוכית אשר מאחוריהן נמצא סטודיו שמציג את סודות ייצור ושחזור כלי הנגינה.
סיום הביקור לוקח את המבקרים לשיא נוסף בקומת הגג שם נמצאת מסעדה נחמדה ונוף עוצר נשימה של העיר בריסל.
הוא הרבה יותר מעוד מוזיאון
מבין המוזיאונים הרבים שהעיר בריסל מציעה מוזיאון כלי הנגינה מעניק חוויה שונה ומיוחדת אשר סוחפת את המבקרים למערבולת בין צלילים מכל העולם. בקלות אפשר ללכת שם לאיבוד במסע המוחשי הזה בזמן. לאחר שתסיימו את הביקור הזה אל תתפלאו אם פתאום יתעורר בכם דחף בלתי מוסבר להתחיל לנגן על אחד הכלים הקסומים שזה עתה ראיתם שם.
מידע שימושי בנוגע למוזיאון המוזיקה של בריסל
ימים שלישי עד שישי פתוח בין השעות 09:30 – 17:00
בימים ראשון, שבת וימי חג מקומיים המוזיאון פתוח בין השעות 10:00-17:00
רצוי לקנות כרטיסים מראש וניתן לרכוש כרטיסים עד 45 דקות לפני הסגירה.
המוזיאון סגור בימי שני ובתאריכים: 1.1, 1.5, 25.12, 1.11, 11.11
במטרו – באמצעות קווים 1/5 לתחנות Gare Centrale או Parc
בחשמלית – קווים 92 ו 93 – ירידה בתחנת Royale
באוטובוס – קווים 27, 38, 71 , 95 – ירידה בתחנת Royale
ישנם סיורים מיוחדים למשפחות עם ילדים. ישנו סיור ייעודי לגילאי 10-12 וסיור נוסף לגילאי 12-18.
בנוסף ניתן לסייר עם מדריך שמע באנגלית באופן עצמאי. לסיורים המודרכים צריך להירשם מראש.
ניתן לשלם באמצעות כמעט כל סוגי כרטיסי האשראי למעט כרטיס האשראי של אמריקן אקספרס.
