בית הכנסת הגדול בבריסל

בילדותו רצה יואל רובינפלד תמיד לבקר בבית הכנסת בו למד עם הוריו באנטוורפן, העיר השנייה בגודלה בבלגיה. מערכת בתי ספר יהודית, בה רובם המכריע התחנכו וכמעט כולם קיבלו חינוך דתי אינטנסיבי. מערכות בתי ספר יהודיות שהוכשרו לגביהן, אך רובן לא קיבלו חינוך דתי אינטנסיבי.

הקהילה הבלגית מתעניינת במיוחד בנושאים ברמה האירופית, למרות שיש נושא רביעי שמעולם לא שמעתי עליו. בריסל היא בירת האיחוד האירופי והיא ביתו של האיחוד האירופי של סטודנטים יהודים. לקונגרס היהודי העולמי יש גם משרד בבריסל, כמו גם הוועד היהודי האמריקאי והפדרציה היהודית של בלגיה. בשנים האחרונות המנהיגות היהודית הדיונית בבריסל התעמתה עם מנהיגים פרו-ישראליים בבריסל בנושאים הקשורים לישראל. אולם אחרי פריז היהודים היו מודעים להתקפות הטרגיות בבלגיה השכנה והחליטו שהדרך הטובה ביותר להתריס נגד הטרור היא לחגוג יותר.

בית הכנסת הגדול של אירופה, הממוקם בלב ההיסטורי של בריסל, תכנן קונצרט רוק למאות מבקרים. עובד מבית הכנסת הגדול אמר כי מרבית האנשים מהקהילה בת 400 המשפחות יגיעו להופעות הרוק, אך צפויים כ -50 עד 70 מתפללים.

טבעי שרב בית הכנסת הגדול פנה אלי לראשונה, אבל זה בטח היה מתישהו בקיץ 1786. מכיוון שעדיין לא רכשנו את חלקנו בקרקע, היינו חייבים לבתי הכנסת החדשים. וזה היה טבעי שאגש אליהם במקרה הראשון הזה.

בבריסל יש שני מרכזים קהילתיים, ששניהם נחשבים למשתתפים היטב, ובניזרי אומר כי משתתפים בין 1,000 ל -2,500 יהודים מכל רחבי העולם. בבריסל יש גם אחת מקהילות בתי הכנסת הגדולות באירופה עם יותר מ -1.5 מיליון חברים. בית הכנסת הוא היחיד בעיר בריסל עם בניין בית כנסת משלו, שאבד במידה רבה במקומות אחרים באירופה עד המאה ה -20. יש בו מספר רב של חברים, שרבים מהם משתתפים בשירותיו השבועיים של בית הכנסת ובשבתות השבוע.

הקהילה היהודית הראשונה בבריסל התקיימה בשנת 1200 לספירה והפיקה כתב יד מואר של התורה, שעל פי בניזרי הושלם בשנת 1310.

האוכלוסייה היהודית בבריסל המשיכה לגדול כעולים חדשים. ממזרח אירופה הגיעו בשנות השמונים של המאה העשרים. החוקה החדשה של שנת 1831 העניקה חופש דת לאזרחים וקיבלה את פניהם של יהודים שנמלטו מרדיפות במזרח אירופה. בשנת 1846 התגוררו בבריסל למעלה מ -500 יהודים, ובשנת 1933 כ- 30,000 יהודים היוו את בעוד שרבים נסעו לארצות הברית, אחרים נשארו לעבוד כמטחנות, מלטשות וסוחרים, מה שהפך את אנטוורפן לבירת היהלומים של אירופה.

מנהיגים מוסלמים היו ללא ספק חולקים על הניתוח של רוזנברג, אך השינוי שהוא מתאר נכון יהודים רבים שהתגוררו במרכז העיר נטשו את שכניהם המוסלמים, משום שהם התעשרו מכדי לגור בשכונות עשירות יותר, או שהם צברו עושר רב מדי כדי להרשות לעצמם לימודים. בתי הכנסת במרכז העיר משקפים את העובדה שיהודים בבלגיה ובמערב אירופה פחות מעוניינים ללכת לבתי ספר, הוא אומר. במרכז בריסל יש פחות קהילות יהודיות מאשר לפני כמה עשורים, ומספר היהודים לקילומטר רבוע נמוך בהרבה מבעבר. שניים מהם עדיין במרכז בריסל ", הוא אומר, אחד במרכז ואחד בפאתי.

בבריסל יש יותר מעשרה בתי כנסת, כולל כמה דוברי אנגלית, אך רק מעטים מהם נמצאים בבריסל. אנטוורפן כוללת יהודים חסידים, ואחריהם יהודים אורתודוכסים במרכז העיר ומספר מצומצם של יהודים ממקומות אחרים במדינה. למעשה, עם אוכלוסייה של כ -2.5 מיליון תושבים, יש בה את הקהילה היהודית השנייה בגודלה בלגיה אחרי בריסל.

הקהילה היהודית בבלגיה מונה כיום כ -1.5 מיליון איש, רובם גרים בבריסל ובאנטוורפן, שתי הערים הגדולות ביותר. היהודים בבריסל הם בעיקר חילונים, מה שמסביר את נטייתם להתנהג עם עצמם ואת שלהם היעדר השתייכות דתית.

רידר ג'ול, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת בריסל, נמצא כעת בווילנה ומשתתף במחקר על בנייתו ושיפוצו של בית הכנסת הגדול בווילנה, שהוא אחד הגדולים במערכת נגוגים במזרח אירופה. לאחר עבודתו בליטא, רידר ג'ול ייסע לווינה ובריסל לביקור בבתי כנסת הדומים לבית הכנסת הגדול, כמו גם באנטוורפן.

יש במקום גם מוזיאון קטן ואנדרטה ליהודים שלחמו בהתנגדות הבלגית בקרבת מקום.